עבריתالعربيةEnglish

Warning: key_exists() expects parameter 2 to be array, boolean given in /home/itonaim9/public_html/wp-content/themes/schwan/post_types/schwan_misc/schwan_cpt_frontend.php on line 202

עדכונים אחרונים

כל העדכונים

    הארגון בווידיאו

    שאלות ותשובות

    כל השאלות והתשובות
    • ארגון העיתונאים פנה היום (ד’) לועדת השרים לחקיקה, בבקשה להסיר מסדר היום את הצעת החוק שהוגשה ע”י ח”כ מכלוף מיקי זוהר, המבטלת הלכה למעשה את עצמאותו התקציבית של תאגיד השידור הציבורי, ומצטרפת לניסיונות השונים לבטל את ההפרדה הקיימת בחוק בין המנגנון הפוליטי לשידור הציבורי.

      המכתב המלא:

      לכבוד ועדת השרים לחקיקה
      מזכירות הממשלה
      ירושלים

      הנדון: הצעת החוק לביטול העצמאות התקציבית של תאגיד השידור הישראלי

      מאז שנת 1965 קיים בישראל שידור ציבורי. המחוקק, לדורותיו, קיבל את העיקרון הדמוקרטי,
      שהשידור לא יהיה ממשלתי כלומר כפוף להוראות הממשלה או להנחיות ופיקוח ועדות הכנסת
      אלא יהיה ציבורי, כלומר משרת את הציבור לפי עקרונות מקצועיים עיתונאיים ותקשורתיים.
      לשם כך הקפיד המחוקק, במשך כל השנים, על עצמאות תקציבית של הגוף המשדר, כפי
      שהיה מקובל בארצות דמוקרטיות אחרות. כשהוקמה רשות השידור נקבע, כי תשולם לה אגרה,
      שתהיה נבדלת מתקציב המדינה, כדי שבדיוני התקציב לא יוכלו פוליטיקאים להתערב בתכנים
      ובהיקף פעילות של המשדר הציבורי.
      ערב הקמת תאגיד השידור הציבורי, נשמעו קולות שהצלול ביניהם היה זה של פרופ’ משה –
      נגבי ז”ל שהביעו חרדה נוכח האפשרות שעם ביטול אגרת רשות השידור תיפסק העצמאות –
      התקציבית של המ ש דר הציבורי ותיווצר תלות שלו בפוליטיקאים. בכל שנה ייאלץ העורך הראשי
      של השידור הציבורי לכתת רגליים אל הכנסת, לחלות את פניהם של פוליטיקאים, להבטיח
      הבטחות שישפיעו על התוכן המשודר, ולעשות הסכמים פוליטיים כדי להשיג תקציב ראוי לקיום
      השידור הציבורי.
      חששות אלה הופגו על ידי המחוקק, אשר יצר בחוק השידור הציבורי הישראלי, תשע”ד – 2014 ,
      הפרדה מוחלטת בין הפוליטיקאים לבין המשדרים. בתבונתו, אימץ המחוקק את העקרונות
      המקובלים במדינות הדמוקרטיות, וקבע מנגנון שיבטיח כי תקציב תאגיד השידור יהיה קבוע, ולא
      יהיה נתון ללחצים ולהשפעה פוליטית מזדמנת.
      בשלוש השנים הראשונות מרגע כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל, הוא עבר לא פחות
      משמונה תיקונים. לעמדתנו, כל הליך חקיקה שכזה, קל וחומר כשמדובר בתדירות כה גבוהה,
      מעמיק את הקשר בין השידור הציבורי לבין הפוליטיקאים, פוגע בעצמאות השידור הציבורי
      ולמעשה מנוגד לרוח החוק.
      לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת על ידי ח”כ מכלוף מיקי זוהר הצעת חוק השידור הציבורי –
      הישראלי )תיקון תקציב התאגיד והקצאת תקציב ייעודי לשידורי ספורט מרכזיים לכלל הציבור(, –
      התשע”ח- 2018 . הצעת חוק זו מצטרפת לכל יתר התיקונים של החוק, מחזירה שוב את השידור
      הציבורי לדיון בתוך המערכת הפוליטית ופוגעת בעצמאות שלו.
      גם במהותה פוגעת הצעת החוק בעצמאות השידור הציבורי במישרין באמצעות סעיף 1 ( 3 )
      להצעה, שבו נקבע כי “משנת 2019 ואילך יורכב תקציב התאגיד מהכנסותיו לפי חוק זה, מהסכום
      הנוסף ומתקציב שייקבע לתאגיד השידור הישראלי בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי”.
      הדרישה, שעורכי השידור הציבורי יפקדו אחת לשנה את מסדרונות הכנסת ואת משרדי האוצר,
      ויחזרו על הפתחים כדי שיוקצב להם תקציב מספק להמשך קיום השידור הציבורי, מהווה פגיעה
      משמעותית בעצמאות המ שדר. כל שר וכל חבר כנסת עלול להעלות דרישות ולהתנות תנאים,
      שאם לא יתקיימו יקוצץ התקציב. כך לא יכול להתקיים שידור ציבורי.
      ביטול עצמאות השידור הציבורי במסגרת תאגיד השידור הישראלי יהפוך אותו לשידור
      ממשלתי. סימן ראשון למגמה זו נראה כבר בשלבי הקמתו של התאגיד, כאשר פעם אחר פעם ניסו
      פוליטיקאים שונים להתערב ולנסות לקבוע את זהות הגורמים האנושיים שעומדים בראש התאגיד,
      להתערב במבנה התאגיד ובעצם תחילתו ככזה. ניסיונות לשנות את אופיו של התאגיד ולפגוע
      בעצמאותו סוכלו במרוצת השנים האחרונות, לא פעם באמצעות עתירות לבית המשפט העליון
      שעוד לפני קבלת החלטה בבג”ץ הביאו את המתערבים למיניהם למשוך ידיהם מניסיונות
      התערבות כה בוטים. ערב תחילתו נעשה ניסיון נוסף לפגוע בעצמאות התאגיד ובמבנהו ככולל
      בחובו חטיבת חדשות, על ידי תיקון מס’ 8 לחוק שכלל את הרעיון של פיצול מבני בין חטיבת
      החדשות לבין שאר חלקי התאגיד. רעיון בעייתי זה נעצר, בצו על תנאי שניתן על ידי בג”ץ, והלוואי
      שיהפוך לצו מוחלט.
      עצמאות תקציבית היא ערובה חיונית והכרחית )תנאי הכרחי אם כי לא מספיק( לקיומו של
      חופש הביטוי ולקיומו של חופש העיתונות שהם יסוד מוסד בדמוקרטיה המודרנית מאושיותיה. –
      הניסיונות להתערב בעצמאותו התקציבית של התאגיד אינם אלא המשך של ניסיונות קודמים,
      אסורים, להתערב בעצמאותו של התאגיד ובחופש הביטוי ובחופש העיתונות שלא ניתן לדמיין
      מדינה דמוקרטית מודרנית בלעדיהם. כאמור, אין כל הצדקה ליצירת תלות של הדרג המקצועי
      בתאגיד, בהחלטות של פוליטיקאים לגבי גובה התקציב. קונסטרוקציה כזו גם עלולה לפגוע ולערער
      את מטה לחמם של מאות עיתונאים, שעלולים לחוש את הקרקע רועדת תחת רגליהם כל שנה
      מחדש, בשאלה האם יהא מספיק תקציב להמשך העסקתם אם לאו. מובן שהחזקתם של קברניטי
      התאגיד ועיתונאים מהשורה בחשש מתמיד כזה יכולה להיות החלום הרטוב של פוליטיקאים
      שמעוניינים להעמיק את שליטתם בשידור הציבורי.
      תאגיד השידור הציבורי, שרק אמש חגגנו בשמחה את שנתו הראשונה צריך להמשיך לצעוד
      את צעדיו הראשונים, ולהוכיח כי הקמתו מצדיקה את עצמה. הדבר ניתן להיעשות רק על ידי
      שמירה עיקשת כבבת עין על המהות של הקמתו, והיא עצמאותו העיתונאית, התקציבית – –
      והמוסדית.

      אנו מקווים, שהצעת החוק תוסר מסדר היום על הסף, ולא תזכה לאישור של ועדת השרים
      לענייני חקיקה.

      בכבוד רב

      משה רונן
      רכז חופש העיתונות
      תל אביב, ב’ בסיוון, – 16 במאי 2018

      העתקים:

      יו”ר הוועדה, שרת המשפטים איילת שקד
      ממלא מקום היו”ר, שר התיירות יריב לוין
      שר האוצר משה כחלון
      שר החקלאות אורי אריאל
      השר לענייני דתות דוד אזולאי
      השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל
      שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס
      השר להגנת הסביבה, ירושלים ומורשת, זאב אלקין
      שרת התרבות והספורט מירי רגב
      שרת הקליטה סופה לנדוור
      שר השיכון יואב גלנט
      שר התקשורת איוב קרא
      היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט
      המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי
      יו”ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ’יצקי

    • ארגון העיתונאים הציג אתמול (ראשון) התנגדות חריפה להסכם הפשרה המתגבש, שאמור להכשיר פרסום סמוי באתר ynet. הודעה מטעם הארגון, תקפה בחומרה את הנוהג לשלב תוכן שיווקי בכלי תקשורת, במיוחד כשלא נלווה לו גילוי נאות על אופיו הפרסומי: “פרסום סמוי הוא הונאה של הקורא, המאזין, הצופה והגולש, המשוּטֶה להאמין כי המדובר בחומר מערכתי, בעוד שמוגש לו חומר פרסומי”.

      ההתנגדות להסכם הפשרה בנושא הוגשה מטעם ארגון העיתונאים על-ידי באי-כוחו, עורכי-הדין ד”ר מורן סבוראי ואמיר בשה. “תוכן שיווקי אסור אינו דרך התפרנסות לגיטימית של כלי תקשורת, משום שהוא מערב באופן אסור בין מין לשאינו מינו, בין מידע לגיטימי ואמיתי לבין מה שרק מתחפש ונחזה לכזה”, קובע ארגון העיתונאים בהתנגדות שהגיש.

      “במקרה של תוכן שיווקי סמוי, הכתבה העיתונאית נחזית להיות ככזו, ואולם הלכה למעשה היא אינה מושתתת על יסודות של אמת אלא על גורם שלישי, שמספק מידע אינטרסנטי ומגמתי שכל תכליתו היא לשווק מוצר כלשהו לציבור. במקרה האחרון ברור כי כלי התקשורת מחויב באינדיקציה ברורה וחד-משמעית כי כך נעשה, וכי ניסיון להעסיק עיתונאים בפעילות זו הוא ניסיון להציג יהלום מזויף כאילו היה יהלום של ממש. המדובר בפגיעה קשה ביותר בחופש הביטוי ובחופש העיתונות – חתירה תחתיהם על דרך של הפיכתם לבדיחה רעה, למראית עין של אמת על פני האמת. נגע הפרסום הסמוי פוגע באתיקה העיתונאית זה כמה עשרות שנים.

      עוד בכתבה של “העין השביעית“.

    • ארגון העיתונאים וועד עיתונאי ידיעות תקשורת הגישו היום (שני) בקשה לצו מניעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד הנהלת ידיעות תקשורת.

      במהלך ארבעת החודשים האחרונים פנה הארגון להנהלת ידיעות תקשורת (רשת המקומונים של ידיעות אחרונות) בבקשות חוזרות ונשנות לקיים משא ומתן קיבוצי. על אף שהועברו טפסי ההצטרפות של העובדים, אשר מוכיחים כי למעלה משליש מהעובדים הצטרפו לארגון, סירבה ההנהלה להכיר בהתארגנות, אך לא הציגה נתונים המוכיחים את טענתה.

      בבקשה, שהוגשה על ידי היועצים המשפטיים של ארגון העיתונאים, עוה”ד אמיר בשה וד”ר מורן סבוראי, מבקשת נציגות העובדים כי בית הדין יורה לידיעות תקשורת להעביר בהקדם נתונים בדבר מספר העיתונאים במערכת וכן כי יינתן צו הצהרתי, לפיו ארגון העיתונאים הוא הארגון היציג בידיעות תקשורת. עוד מבקשים בארגון לקבוע דיון דחוף במעמד הצדדים ופיצוי הארגון בסכום של 200,000 שקלים בגין פגיעה בהתארגנות.

      עוד על הנושא בכתבה בוואלה ברנז’ה.

    • ארגון העיתונאים הוציא (שבת) מכתב דחוף לרמטכ״ל, בעקבות הריגתו של עיתונאי ופציעתם של חמישה נוספים באירועים בגבול רצועת עזה. הארגון דרש הסברים על הירי לעבר עיתונאים ועל ההנחיות שניתנו לחיילים בגבול עזה בכל הנוגע ליחס לצוותי תקשורת.

                לכבוד רב אלוף  גדי איזנקוט

                ראש המטה הכללי של צה”ל

      הנדון: דיווחים על ירי לעבר עיתונאים פלסטיניים

      ביממה האחרונה התפרסמו דיווחים בכלי התקשורת על עיתונאים פלסטיניים שנורו על-ידי חיילי צה”ל בשעה שכיסו את ההפגנות ליד גדר רצועת עזה אתמול. כתב סוכנות הידיעות AP דיווח כי העיתונאי יאסר מורטגה, צלם וידאו פלסטיני נורה למוות בשעה שניסה לצלם את המהומות באמצעות רחפן. בצילומים שהופצו בכלי-התקשורת בכל העולם נראית גופת העיתונאי, כשעליו לסוטה ועליה מודגשת בבירור המילה PRESS. לפי דיווחים נורו גם חמישה עיתונאים נוספים, שנפצעו. דיווחים אלה צוטטו בכלי תקשורת רבים, לרבות עיתונים רציניים כמו ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט  ו”הארץ”.

      אנחנו משוכנעים שצה”ל שותף לערכי הדמוקרטיה, לרבות חשיבות חופש העיתונות. עיתונאים – מכל אומה – נמצאים באזורי עימות כדי לדווח על המתרחש. צבא של מדינה דמוקרטית אינו אמור לפגוע בעיתונאים העושים את עבודתם. משום כך אנחנו רואים בחומרה את העובדה שעיתונאים נפגעו.

      אנחנו מבקשים ממך לבדוק אם הדיווחים על כך שחיילי צה”ל  ירו לעבר עיתונאים נכונים. אם התשובה לכך חיובית, אנחנו מבקשים לדעת  איך בכוונתך להגיב על מעשים אלה.

      אנחנו מבקשים גם לדעת האם קיימות הנחיות צה”ליות לגבי התנהגות בסביבה רוויית תקשורת ולגבי התייחסות לעיתונאים בשעת הפגנות או מהומות אלימות. אנחנו מבקשים לקבל את ההנחיות האלה.

      עוד אנחנו מבקשים לדעת האם ההתייחסות המיוחדת לנציגי כלי התקשורת כלולה בתדריכים לקראת כל פעולה מסוג זה, והאם החיילים שהשתתפו בפעולה אתמול תודרכו בנוגע ליחס הראוי לעיתונאים.

      בכבוד רב,

      ­משה רונן

      רכז חופש העיתונות

      ארגון העיתונאים בישראל

    • בתום משא ומתן ממושך, נחתם הסכם קיבוצי ב-i24News, החל כל עובדי המערכת העיתונאית והוא כולל שורה ארוכה של בשורות לעובדים, ולצד זה – לא פוגע בשום הטבה קיימת של העובדים. בחודשים הקרובים ימשיכו הצדדים לדון בהסכם נוסף בו יעוגנו הטבות כלכליות נוספות.

      להלן עיקרי ההסכמות:

      תקופת השתפרות לפני פיטורים: במקרה שההנהלה רוצה לפטר עובד על רקע אי התאמה, יקבל העובד ההתראה על כך, עם מדדים שבהם הוא צריך להשתפר. העובד יהיה מוגן מפיטורים למשך חודשיים שבהם יוכל לשפר את ביצועיו. במקרה של עובד עם ותק של פחות מארבע שנים בחברה, תקופת הניסיון והשיפור תהיה בת חודש.

      תוספת קבועה לימי החופשה: ההסכם מקבע מדיניות שבמסגרתה כל ערב חג – של כל דת – יוענק לעובדים חצי יום חופש. עובד שלא עובד בערב חג יקבל תשלום מלא על היום הזה (כאילו עבד), ועובד שכן עובד – יקבל חצי יום חופש לצבירה שלו. המשמעות בפועל היא 3.5 ימי חופשה בשנה מעל מה שקובע החוק.

      שכר מינימום מוגדל: הושג שכר מינימלי לכל תפקיד בחברה, גבוה משכר המינימום הקבוע בחוק. כך נוכל להבטיח שעובדים חדשים ייקלטו לפחות בשכר הקיים, ולהנהלה לא יהיה תמריץ להחליף עובדים קיימים בעובדים זולים יותר. לדוגמה: עוזר מפיק – 7,000 ₪, מפיק – 8,000 ₪, במאי – 54 ₪ לשעה, עורך – 10,000 ₪ ועוד.

      פרק אתיקה וחופש עיתונות: מכיל התחייבות הדדית של החברה והעיתונאים לפעול על פי כללי האתיקה ומבטיח הגנה מפני פיטורים לעובד שעומד על חובתו לבצע עבודתו נאמנה והגנה לעובד המסרב לבצע משימה שמנוגדת לכללי האתיקה העיתונאית. בנוסף, לא ניתן יהיה לפרסם התנצלות על ידיעה של עובד או להגיע לפשרה משפטית ללא תיאום עם העיתונאי.

      בנק ימי מחלה: יוקם בנק של 100 ימי מחלה, שינוהל בתיאום עם הוועד, ויאפשר לעובדים שחולים במחלות קשות וניצלו את ימי המחלה שלהם להמשיך להחלים בבית על חשבון החברה. הבנק יתמלא מחדש אחת לשנה.

      איסור על ניוד פוגע: החברה לא תוכל להעביר עובד לתפקיד שייפגע במעמדו, בשכרו או בתנאי עבודתו ללא הסכמת העובד.

      עדיפות במשרות: עובדי החברה שפוטרו במסגרת צמצומים ועובדים קיימים יקבלו עדיפות בגישה לתפקידים שמתפנים במערכת.

      מתנות מיוחדות: כל עובד זכאי ליומיים של חופשה לכבוד חתונתו, ולמתנה בשווי 200 שקל עם לידת ילד.

      השתלמויות מקצועיות: ההנהלה תאפשר לעובדים לצאת להשתלמויות מקצועיות שיארגן ארגון העיתונאים – עד שני ימי השתלמות לעובד בשנה.
      הימים ייחשבו כימי עבודה בשכר.

      כוננות: עובדים שיידרשו להיות בכוננות יקבלו תשלום מיוחד על זמן הכוננות. בנוסף, לא ניתן יהיה לחייב עובד לעבוד משמרות נוספות מעבר לקבוע בהגדרת התפקיד שלו יותר מפעם בחודש.

      יו”ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ’יצקי: ״הצלחנו להגיע להסכם טוב שמקדם ביטחון תעסוקתי ומשפר את תנאי ההעסקה של העובדים. מבחינתנו אחד ההישגים המשמעותיים הוא עיגון סעיפי האתיקה כהתחייבות הדדית בתוך ההסכם הקיבוצי. מדובר במהפכה שארגון העיתונאים התחיל, והיא מחזקת באופן דרמטי את חופש העיתונאי ואת יכולתו לשרת את הציבור נאמנה. אנחנו מאמינים שבקרוב היא תתפשט לכל כלי התקשורת בישראל״.

      חברת הוועד, מיכל נבו: ״ועד העובדים שמח מאד שאחרי מו״מ ממושך נחתם סוף סוף הסכם קיבוצי בין הנהלת i24news וועד העובדים, שמביא בשורה של ממש לעיתונאים בחברה. זה יום מרגש ומשמעותי לעיתונאים ולחברה כולה, ואנחנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה בעתיד״.

    גלריות

    צרו איתנו קשר

    ארגון העיתונאים בישראל
    אנחנו נמצאים ממש כאן