עבריתالعربيةEnglish

Warning: key_exists() expects parameter 2 to be array, boolean given in /home/itonaim9/public_html/wp-content/themes/schwan/post_types/schwan_misc/schwan_cpt_frontend.php on line 202

עדכונים אחרונים

כל העדכונים

    הארגון בווידיאו

    שאלות ותשובות

    כל השאלות והתשובות
    • ארגון העיתונאים מגנה את התנהלות משרד ראש הממשלה, שמאבטחיו דרשו אתמול (30 באוקטובר) מעאטף ספדי, צלם ותיק וראש המשרד של סוכנות הידיעות האירופית EPA, להתפשט לפני שנכנס לבניין כדי לסקר מפגש בין ראש הממשלה נתניהו לבין עמיתו מאוסטרליה.

      ספדי הוא צלם מוכר וידוע, המחזיק תעודה מטעם לשכת העיתונות הממשלתית, שמוענקת לאחר בדיקה ביטחונית של שב”כ. הוא נכנס פעמים רבות לפני-כן לבניין ראש הממשלה, אחרי שעבר בדיקה שגרתית באמצעות גלאי מתכות. בתקרית אתמול, לאחר שסירב להוריד את מכנסיו לצורך הבדיקה הוא נאלץ לעזוב את המקום, וכך עשו גם חבריו משאר הרשתות הזרות.

      התקרית הזאת, שהוגדרה על ידי נציגי הממשלה כ”טעות”, היא חלק מהתנהלות בעייתית רחבה של מוסדות המדינה כלפי עיתונאים – ישראלים, פלסטינים וזרים. התנהלות זו באה לידי ביטוי בין היתר בהשפלת עיתונאים, גילויי אלימות, הגבלת הסיקור ובשלל דרכים אחרות, שפוגעות ביכולת של העיתונאים לשרת את הציבור.

    • תגובת ארגון העיתונאים על הפרסומים כי בכוונת ראש הממשלה ושר התקשורת לקדם מהלך לסגירת תאגיד השידור הציבורי:

      עוד לא יבשה הדיו על החלטת בג”צ להקפיא את החוק ההזוי, המיותר והמזיק לפיצול תאגיד השידור הציבורי, והנה ראש הממשלה ואנשיו מנסים להנחית עליו מהלומה נוספת כדי להסיט את תשומת הלב מההתפתחויות בחקירות. זה עוד מהלך ציני של ראש הממשלה, שלא יכול להיגמל מההרגל המגונה להתעלל בשידור הציבורי ובעובדיו.

    • סקר הדוברים הממשלתיים, מיזם משותף של תומר אביטל (“מאה ימים של שקיפות), ארגון העיתונאים ולשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ), נועד לייצר שקיפות ביחס לתפקוד הדוברים בשירות הציבורי, לעודד תחרות ולסייע בשיפור השירות בכל הקשור למקצועיותם, יעילותם ומידת האתיות שלהם.

      בקיץ שעבר הוטמע הסקר בפעילות של ארגון העיתונאים. יחד עם אביטל, ריכזה את העבודה על הסקר ד”ר ענת באלינט, לשעבר אחראית תחום חופש עיתונות בארגון. הפעם הצטרפה לע”מ בניסוח השאלות ובמתודולוגיה ובעריכת הסקר הוטמעו הערות שהגיעו מדוברים ביחס לסקר הקודם. גם השנה סייע בעיבוד הנתונים גיל פלדמן, יועץ סטטיסטי ומומחה לכתיבה וניתוח של שאלונים.

      הסקר הופנה לכלל חברי ארגון העיתונאים ו-202 מהנשאלים השיבו על השאלון שנשלח אליהם ודירגו בו 43 משרדים ויחידות סמך. זוהי ירידה קלה מ-212 הדירוגים שהתקבלו בשנה שעברה. 55% מהמדרגים השנה היו עיתונאים ו-45% עיתונאיות. גילם הממוצע של המשיבים עמד על 41 עם ותק של כ-15 שנים במקצוע ו-7 שנים בעבודה מול המשרד שאותו בחר העיתונאי לדרג.

      העיתונאים דירגו כל משרד לפי סולם שנע בין “גרוע מאוד” ל”טוב מאוד” בשלל קריטריונים. בדירוג לא ניתן משקל כלשהו לגודל המשרד או מחלקת הדוברות המדורגת לבין הציון שקיבלה. הנשאלים התבקשו לדרג עשרות משרדי ממשלה ויחידות סמך, אך תוצאות הסקר מתייחסות רק לאלה מהם שקיבלו יותר מ-5 דירוגים מעיתונאים המסקרים את התחום שעליהם אותם משרדים אחראיים.

      בציון הכללי מובילים רשות העתיקות, דוברות משרד החקלאות והנהלת בתי המשפט (4.9, 4.4 ו-4.0, בהתאמה). בתחתית הרשימה מככב משרד התחבורה עם ציון 1.2, משרד ראש הממשלה קיבל ציון 2.2 ולא הרבה מעליו משטרת ישראל שזכתה לציון כולל של 2.4. מגמה דומה עולה גם מהציונים בתחומים הספציפיים – אמינות, מהירות תגובה, אדיבות, בקיאות בחומר, זמינות כללית, יכולת להגיב באופן נקי מאלמנטים פוליטיים וציון מיוחד על רמת השקיפות שאותה מדד הסקר בשאלה “איזו דוברות מקפידה לפרסם כל דבר שיש בו עניין לציבור”, כלומר, במובן מסוים,1 רמת ההפנמה של חוק חופש המידע.

       

      dirug1

       

       

       

       

       

       

       

      בקטגוריה “אדיבות ושירותיות” מסתמנת תמונה דומה למדי: הציון הגבוה ביותר ניתן לרשות העתיקות (4.9), אחריה משרד החקלאות (4.6). הכנסת והנהלת בתי המשפט זכו לציון זהה – 4.2. הציון הגרוע ביותר ניתן שוב למשרד התחבורה – 1.7. ושוב משטרת ישראל ומשרד ראש הממשלה מעט מעל עם ציונים 2.6 (למשטרה) ו-2.8 (משרד רה”מ).

      dirug2

       

       

       

       

       

       

       

      הסקר גם בדק את רמת האמינות שמייחסים העיתונאים לדוברויות המשרדים השונים. גם כאן זכו רשות העתיקות ומשרד החקלאות בציונים הטובים ביותר. 4.9 ו-4.6 בהתאמה. קצת מאחור, שוב, הנהלת בתי המשפט עם ציון 4.2. בתחתית מככבת האמינות של הדוברות במשרד החינוך שקיבלה 2.5, והאחרונה וכנראה הלא ממש חביבה – דוברות משרד התחבורה.

       

      dirug3

       

       

       

       

       

       

       

      היכולת של עיתונאי להסתמך על מידע שמגיע אליו מדוברים תלויה לא מעט גם בהיכרות של הדוברים עם החומר עצמו, גם ברמה שמעבר לכותרת פשטנית. משרד החקלאות כבש כאן את הצמרת וזכה ל-5, הציון המקסימלי על בקיאות בחומר. מיד אחריו דוברות רשות העתיקות עם 4.9. משרד התחבורה סוגר את הרשימה מלמטה אך לראשונה זוכה לציון מעט פחות גרוע – 2.2. הבקיאות של דובר צה”ל טובה ממש מעט יותר – 2.3 ובעוד עשירית הנקודה זוכה דוברות משרד החינוך שמדורגת שלישית מהסוף עם ציון 2.4 על היכרותה עם תחומי העיסוק של המשרד.

       

       

       

      dirug4

       

       

       

       

       

       

       

       

      בפרמטר של זמינות במענה לפניות עיתונאים לקבלת מידע שוב מובילה רשות העתיקות (4.9) ואחריה בהפרש מה דובר צה”ל (4.3). משרד התחבורה חולק הפעם את המקום האחרון עם משרד ראש הממשלה שקיבלו כל אחד 2.2 כשאחריהם משטרת ישראל ומשרד החינוך, גם הם בציון זהה – 2.8.

       

      dirug5

       

       

       

       

       

       

       

       

      הסקר בדק גם את היכולת של הדוברויות השונות להגיב במהירות ובהתאם ללחץ שבו לא פעם נתון הכתב להעביר את הידיעה שהוא עובד עליה. רשות העתיקות זכתה כאן ל-4.6, משרד החקלאות ל-4.2 ואילו במשרד התחבורה יש פקקים גם במסלולי המענה לכתבים עם ציון 1.2. דובר צה”ל קיבל ציון נמוך, אך עדיין פי שניים מהמקום האחרון כשגרף 2.6 בפרמטר של מהירות התגובה.

      dirug6

       

       

       

       

       

       

      בראש כל משרד ממשלתי עומד פוליטיקאי. דוברים רבים מתקשים להפנים את ההפרדה הנדרשת בטיפול בנושאים המקצועיים של המשרד ושוכחים להשאיר את התחום הפוליטי לדוברים שזה תחום עיסוקם. משרד החקלאות זוכה בתחום הזה לציון הטוב ביותר – 4.6 ומתחתיו בנק ישראל והנהלת בתי המשפט בציון זהה של 4.4.

      הדוברויות שמתקשות מאוד בהפרדה של המקצועי מהפוליטי הן במשרד התחבורה (1.7), משרד האוצר (2.6) ומשרד ראש הממשלה עם ציון 2.7.

       

      dirug7

       

       

       

       

       

       

       

      יש לזכור שבמגזר הציבורי לדוברים יש מחויבות רבה יותר לציבור והדבר נוגע גם לפרסום והנגשה של מידע באופן אקטיבי ולא רק במענה לפניות עיתונאים. רשות העתיקות מובילה גם בתחום הזה עם ציון 4.4 ואחריה הכנסת (3.8) והנהלת בתי המשפט (3.6). הציונים הגרועים שוברים שיא בדירוג הזה: רק 1 למשרד התחבורה, וציון 1.4 לדוברות משרד ראש הממשלה. גם במשטרת ישראל לא כל כך מאמינים בזכות הציבור לדעת לפי הציון 1.8.

       

      dirug8

       

       

       

       

       

       

       

       

      לעיתונאים יש הרבה ענייני אגו, מה שמתודלק בתחרותיות הרבה של המקצוע. זו גם הסיבה שיחס שוויוני לכל כלי התקשורת הוא פרמטר חשוב ביחסים בין כתב תחום לדוברות שמולו. גם כאן מתברר שאם התמזל מזלכם תחום הסיקור שלכם כולל את רשות העתיקות או את משרד החקלאות (ציון 4.7 ו-4.4 בהתאמה). בראש הנוהגים איפה ואיפה שוב נמצאת דוברות משרד התחבורה עם ציון 1.3 ומעליה דוברות משרד ראש הממשלה (1.8).

      dirug9

       

       

       

       

       

       

       

      יחס של כבוד והוגנות כלפי הכתבים המסקרים אינו נחשב בקרב חלק מהדוברים כדרישה מקצועית בסיסית. כאן שוב מובילים רשות העתיקות (4.9) ומשרד החקלאות (4.4) כאשר הדוברים הכי פחות הוגנים ומכבדים נמצאים במשרד התחבורה (1.2) ובמשרד ראש הממשלה (2.2).

       

      dirug10

       

       

       

       

       

       

       

      נתון מעודד נמצא בבחינת ההפניות שלא לצורך לחוק חופש המידע. 13% מהמשיבים דיווחו כי הפנו אותם שלא לצורך לחוק חופש המידע, בעוד שרוב גדול של 87% מהמשיבים דיווחו כי הם לא הופנו.

      תומר אביטל.

      תומר אביטל, יוזם הסקר. מפרגן גם למי שלוקחים את התוצאות לתשומת לבם ומנסים לשפר

      עורכי סקר הדוברים מזכירים כי “על מערכי הדוברות לדעת כי הפנייה שלא לצורך לחוק חופש המידע פוגעת בציון שביעות הרצון. משיבים שדיווחו כי לא הפנו אותם לחוק (ציון 3.7, ציון טוב) מרוצים הרבה יותר ממשיבים שציינו כי הפנו אותם שלא לצורך לחוק חופש המידע (ציון 3.0, ציון נמוך). 26% מהמשיבים ציינו כי נתקלו מעת לעת בהתנהגות לא ראויה מצד דוברות המשרד. 74% דיווחו כי לא נתקלו מעולם בהתנהגות כזו.

      משיבים שלא נתקלו מעולם בהתנהגות לא ראויה מרוצים הרבה יותר (ציון 4.0) ממשיבים שנתקלו לעיתים (ציון 2.9) או בתדירות גבוהה (ציון 2.0).

      “מתסכל כשאנשים ששכרם יוצא מכיסנו מתחמקים מתשובות”

      לסקר גם התקבלו כ-77 תגובות מילוליות. על דוברת האוצר למשל כתב אחד המדרגים “הדוברת מאוד מקצועית, אמינה והגונה”, אך אחר ציין: “משרד ממשלתי שנותן בלעדיות לעיתונאים הוא בלתי ראוי”. על דובר משרד הבריאות נכתב: “נכנס דובר חדש והדבר ניכר במידת הבקיאות בחומר. לזכותו ייאמר שהוא קצת יותר זמין”.

      על דוברת משרד הפנים: “יפה שי תמיד עונה במהירות. טורחת לברר ולוודא ואף פנויה להסבר או כיוון אישי טלפונית המקרה הצורך. תמיד באדיבות ונועם”.

      על הנהלת בתי המשפט כתב אחד העיתונאים שענה על השאלון: “מקצוענים, אדיבים ומספקים שרות ענייני ומהיר”. דוברת רשות ניירות ערך קיבלה גם היא מחמאות. מאידך על דוברות משרד התקשורת נכתב: “הודעות לעיתונות מנוסחות בצורה מסורבלת שאינה מונגשת לציבור הרחב ואינה לפי הכללים. אוהבת להפנות לגופים אחרים למרות שהדברים באחריותה”.

      על מבקר המדינה: “תגובות לקוניות”. על נציבות שירות המדינה: “משתדלים לא להגיב”. על דוברות משרד החקלאות: “הדוברת דפנה לא מצרפת את מכריי שעוסקים בתחום הניו-מדיה ולהם יש חשיפה גבוהה מאוד… לוחצת על החזקת תעודת לע”מ בעוד שמשרדים רבים כבר הפסיקו לבקש זאת. חבל שמקשה”.

      על דוברות משרד ראש הממשלה כתב עיתונאי: “לא עונים לעניין, לא מקיימים תדרוכים, לא נגישים”. אחר הוסיף: “הם שולחים לברר במשרדי ממשלה אחרים בעוד שכולם טוענים שמשרד רה”מ היחידי שיש לו את הנתונים.. לא מקיימים תדרוכים, לא נגישים”.

      תומר אביטל אמר על ממצאי הסקר: “מתסכל כשאנשים ששכרם יוצא מכיסנו מתחמקים ממתן תשובות. מטריף במיוחד כשדוברי משרדי ממשלה – שתפקידם להנגיש את המידע ששייך לנו – מונעים מאתנו גישה. כמובן שלא מעט דוברים עושים עבודה נפלאה ומעוררת השראה. אצל אחרים הידיים כבולות על ידי המנכ”ל או השר. אבל יש גם כאלו שעובדים נגד הציבור, מה שיוצר תמונת מציאות חלקית ומעוותת. כדי להאיר את הפינה הזו יצרנו דירוגים לדוברי הממשלה. המטרה? לשפר את השירות והמידע הניתן לעיתונאים – וכך לציבור הרחב”.

      לדברי אביטל, “לדוברויות שמדורגות בראש יש הרבה במה להתגאות- ומה ללמד. אבל אני גם מבקש לשבח את דוברות משרד החינוך. אמנם היא דורגה נמוך – אך אנשי הדוברות במשרד החינוך עושים מעל ומעבר ללמוד את הממצאים ולהבין כיצד להשתפר בדירוג הבא – וזה כל הרעיון מאחורי המיזם”.

      מנהל לע”מ ניצן חן: “דוברי משרדי הממשלה מחויבים במתן שירות אמין, מקצועי ויעיל לעיתונאים שתפקידם לספק מידע לציבור ולייצג את האינטרס הציבורי. עם זאת, בעידן הדיגטאלי כשכל בלוגר או בעל פוסט בפייסבוק רואה עצמו כעיתונאי יש לקבוע אמות מידע ותעדוף במתן המידע אחרת הדובר יימצא את עצמו מופעל ומטורטר 24 שעות ולעיתים שלא לצורך”.

      משה רונן, רכז חופש העיתונות מארגון העיתונאים: “לדוברים ולעיתונאים תפקיד משותף: ליידע את הציבור ולהעביר לו מידע. הסקר נועד להמריץ את הדוברים לעשות את עבודתם באופן טוב יותר ומהיר יותר. תודה לכל העיתונאים שהשתתפו בסקר. אנו מקווים שבסקר הבא תהיה השתתפות ערה יותר של מדרגים – ותוצאות טובות יותר מבחינת הדוברים”.

      ממשרדי התחבורה וראש הממשלה שדורגו בתחתית הרשימה לא נמסרה תגובה. במשרד החינוך מסרו כי הם לומדים את הממצאים.

      מהמשטרה שדורגה גם כן בתחתית, נמסר: “משטרת ישראל פועלת כל העת להנגיש לציבור מידע רלוונטי ועדכני, ולשקף את פעילותה לציבור בעיקר באמצעות כלי התקשורת. עובדה היא כי משטרת ישראל היא כיום הגוף הממשלתי שמפיץ הכי הרבה מידע לכלי התקשורת בישראל. מדי שבוע מפיצה דוברות המשטרה לכלי התקשורת השונים מאות הודעות בנושאים מגוונים, תוך איזון מתמיד בין שקיפות המידע וזכות הציבור לדעת לבין ערכים חשובים לא פחות של צנעת הפרט, טובת החקירה ושמירה על שלום הציבור ובטחונו. מתוך הבנת תפקידם וחשיבותם של כלי התקשורת במדינה דמוקרטית, המשטרה פועלת כל העת למתן שירות אמין, אדיב, מקצועי ויעיל לפניות כתבים המסקרים את פעילותה, בכל שעות היממה ובכל ימות השנה. משטרת ישראל תמשיך למסור לציבור מידע רלוונטי, מוסמך ואחראי, הן באמצעות כלי התקשורת והן באמצעות ערוצי הניו מדיה של המשטרה”.

      דוברת רשות העתיקות יולי שוורץ שדורגה במקום הראשון מסרה: “עתיקות הן החדשות החדשות. אני גאה להשתייך לקבוצה האיכותית של דוברי המגזר הציבורי. מאוד חשוב לנו, ברשות העתיקות, לחבר את הציבור לאוצרות הארץ הזו, ובזכות שיתוף הפעולה המצוין עם העיתונאים אנחנו מצליחים, ביחד, להנגיש את ההיסטוריה ולהגיע לכל בית בישראל ובעולם”.

      מדוברות בנק ישראל שדורגה גבוה ברשימה נמסר: “אנו גאים על כך שהעיתונאים המסקרים את בנק ישראל רואים בדוברות בנק ישראל תמונת ראי של הבנק עצמו – גוף המקפיד על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, שרואה לנגד עיניו בכל עת את טובת המשק והציבור הרחב אותו הוא משרת. נמשיך לחתור ולהשתפר כדי להסביר את מדיניות הבנק לציבור, דרך כלי התקשורת, בצורה היעילה, המהימנה, והמקצועית ביותר”.

      וממשרד החקלאות שגם כן דורג בראש הרשימה נאמר: “מרגש לראות את התוצאות, ומחזק את הרצון להמשיך ולשמש כ”משרתת ציבור” שבראש ובראשונה נותנת שירות לציבור הרחב באמצעות כלי התקשרת. בשנים האחרונות הציבור מבין שמשרד החקלאות הוא הרבה יותר מפירות וירקות, ומהווה שחקן מרכזי בתחומים רבים הרלוונטיים לכולנו מזון, צרכנות, בריאות הציבור ועוד ועוד”.

    • המשמעות: בתום 14 ימים יוכלו העובדים לנקוט צעדים ארגוניים

      סכסוך העבודה בהארץ הוכרז על רקע כוונת הנהלת העיתון לבצע שינויים ארגוניים באופן חד-צדדי שיובילו לפיטורים של עשרות עובדים, פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים, בזכויותיהם ובמעמדם. ועד העיתונאים בהארץ-דה מרקר דורש כי ההנהלה תחשוף את תכניותיה ותקיים משא ומתן והידברות עם הוועד.
      סכסוך העבודה בגלובס הוכרז על רקע התנהלות כוחנית ומאיימת של הנהלת העיתון וכן על רקע כוונת ההנהלה לבצע שינויים ארגוניים, ובין היתר: העברת מערכת העיתון מראשל”צ לתל-אביב, כוונה לערוך שינויים מרחיקי לכת במחלקות שונות בעיתון ועוד. לשינויים אלה השלכות משמעותיות על זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי של העובדים. ועד העיתונאים בגלובס דורש כי לא ייעשו שינויים באופן חד-צדדי ויתנהל משא ומתן.

    • ארגון העיתונאים פנה אתמול (23 באוגוסט) למשטרת ישראל לאחר שנמנעה כניסה של עיתונאים להר הבית. הארגון רואה בכך המשך של התנהלות המשטרה שפוגעת בחופש העיתונות – התנהלות שבעקבותיה כבר עתר הארגון לבג”ץ.

      הפעם הגיעו אלינו מספר פניות מעיתונאים שהמשטרה מנעה מהם אתמול להיכנס להר הבית ובעקבות כך הוצאנו מכתב דחוף בנושא למפכ”ל המשטרה רוני אלשיך.

      במכתב למפכ”ל קורא ארגון העיתונאים למשטרה לחדול מהפרעה לעיתונאים בעת מילוי תפקידם במתחם הר הבית: “ביממה האחרונה הגיעו אלינו פניות של עיתונאים שכוחות אבטחה פרטיים תחת אחריות המשטרה מנעו מהם לעלות להר הבית בנימוק שביקור עיתונאים על ההר מחייב תיאום עם המטה הארצי. באחד המקרים אפילו נשאל העיתונאי למי הצביע בבחירות. המאבטח ששאל את השאלה
      הבלתי לגיטימית סירב להזדהות ואף התרברב באוזני העיתונאי ש’אין לך איך להוכיח שאמרתי את זה'”.

      עוד נאמר במכתב כי “ארגון העיתונאים רואה בחומרה כל פגיעה בחופש הסיקור של עיתונאים בירושלים. ראוי להזכיר בהקשר זה שהארגון אף עתר לבג”ץ בנושא לאחר פגיעות קודמות של המשטרה בירושלים בחופש הסיקור. פגיעות שהמשטרה לא הכחישה”.

       

      למכתב הפנייה למפכ”ל לחצו כאן

       

    גלריות

    צרו איתנו קשר

    ארגון העיתונאים בישראל
    אנחנו נמצאים ממש כאן