במכתב שנשלח בתחילת השבוע (ב’) פנה הארגון, יחד עם גופים נוספים, ליו”ר ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון, השופטת בדימוס מרים נאור, בבקשה להנגיש את ארכיון שידורי ישיבות הוועדה לציבור העיתונאים.

ארגון העיתונאים בישראל, תנועת ישראל חופשית, התנועה לחופש המידע ושורת מומחים אקדמאיים פנו לוועדת החקירה בבקשה להנגיש את השידורים לציבור הרחב בטרם יפורסמו באופן עצמאי.

בחודש ספטמבר האחרון פנתה תנועת ישראל חופשית לוועדה לחקר האסון בהר מירון בבקשה שתאפשר שידור של הדיונים בארכיון דיגיטלי לציבור הרחב, או לחלופין תאפשר לה לייצר (על חשבונה) מאגר אינטרנטי כזה. בתגובה לפנייתה נמסר: “במכלול השיקולים, הוועדה סבורה שאין לאפשר כרגע שידורים חוזרים של הדיונים. בהמשך תידרש הוועדה למועד ולאופן שבו יפורסמו העדויות. למען הסר ספק, אין כל הסכמה של הוועדה להעתקת השידורים ושידורם על ידכם, ולעת הזו לא ראינו צורך להתייחס לשאלת בעלות הזכויות בשידור. נזכיר רק, שאין שום חובה שבדין על הוועדה לבצע שידורים אלו, והיא זכאית להפסיקם בכל עת.

תשובת הוועדה לפיה מדובר בסוגיה של זכויות יוצרים תמוהה – מדובר בוועדת חקירה ממלכתית שכל תקציבה נשען על כספי מיסים, לא מדובר בקניין רוחני של איש, אלא של הציבור כולו.

לאור סירובם, התאגדו יחד ארגון העיתונאים, תנועת ישראל חופשית, התנועה לחופש המידע וכן חוקרים וחוקרים מתחום לימודי הזיכרון באקדמיה הישראלית- יחד הם פנו הבוקר ליו”ר ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון, השופטת מרים נאור, בבקשה להנגיש את ארכיון ישיבות הוועדה לציבור העיתונאים.

ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים כתבה לשופטת נאור: “אנחנו פונים לוועדת החקירה הממלכתית בבקשה להנגיש לציבור את כל ההקלטות של דיוני הוועדה ששודרו בשידור חי במהלך ימי שמיעת העדויות. תשובת הוועדה לפניית ארגון ישראל חופשית כי לא ניתן להנגיש את שידורי הוועדה מטעמי זכויות יוצרים ויש להסתפק בכך שדיוני הוועדה התקיימו בדלתיים פתוחות איננה מקובלת. מדובר בוועדת חקירה ממלכתית שכל תקציבה נשען על כספי מיסים ולא מדובר בקניין רוחני של איש, אלא של הציבור כולו.”

“במצב הכלכלי של כלי תקשורת שנאבקים על שרידות כלכלית, להקצות כתב שינוטרל מכל עבודה אחרת, ורק יישב בכל דיוני הוועדה, יאזין לעל העדויות וידווח עליהם – זה עול כלכלי קשה מנשוא.

אורי קידר, מנכ”ל ישראל חופשית הוסיף: “יש לאפשר את הגישה של כלל הציבור לצפייה מאוחרת בעדויות שנמסרו בפני הוועדה ושודרו בשידורים חיים לאלתר. ככל שלא תתקבל תשובה בפרק הזמן האמור או ככל שעמדת הוועדה תיוותר בעינה, ישראל חופשית שומרת על זכותה לפעול באופן עצמאי על -מנת ליתן גישה לציבור הרחב לצפייה מאוחרת בשידורי העדויות בפני הוועדה. זאת, באמצעות העלאת שידורי העדויות, כפי ששודרו בשידור החי, לצפייה באינטרנט.”

 מתוך פניית המומחים-ד”ר נועם תירוש מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ’ ורד ויניצקי סרוסי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ’ אורן מאיירס מאוניברסיטת חיפה, פרופ’ בקי קוק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ופרופ’ מוטי נייגר מאוניברסיטת בר אילן: “לתפיסתנו, דיוני ועדת החקירה גם הם חלק מההיסטוריה הישראלית, ״חומר הגלם״ של הזיכרון הלאומי. הנגשת דיוני הועדה תגן על נכסיה התרבותיים של המדינה ותאפשר את כינונו של הזיכרון הקולקטיבי המשותף. בן בזמן, תיעוד זה יאפשר לחוקרות וחוקרים בהווה ובעתיד להציע את תובנותיהם בנוגע לאירועים שעומדים בלב הדיונים והשפעתם של אלו על החברה הישראלית.”

עו”ד רחל אדרי-חולתא מהתנועה לחופש המידע הדגישה: ככל שהוועדה בחרה לשדר את דיוניה לציבור הרחב “בשידור חי” ואלו עמדו לעיון הציבור, גם אם לזמן קצר, הרי שהם ברשות הרבים ואינם עומדים בתנאים המנויים בסעיף 26 לחוק ועדות חקירה ביחס לדבר מה האסור בפרסום. מצופה היה מועדת חקירה ממלכתית הפועלת לחקר האמת, להגדיל ולהנגיש בעצמה באופן הטוב ביותר והמותאם ביותר לשנת 2021 את דיוניה, כך שיהיו זמינים לצפייה גם במועד מאוחר.

למכתב המלא.