עבריתالعربيةEnglish

הפינה לעיתונאי העמל

< חזרה לכל ההפינה לעיתונאי העמל

דיני פיטורין

באילו מקרים מותר לעובד להתפטר ולקבל פיצויים? מתי לא מדובר בהרעה מוחשית או בנסיבות מיוחדות? ומה אם המעסיק מסרב לשלם פיצויי פיטורים? כאן ניתן למצוא תשובות.

ככלל, עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, ואלה ניתנים  למי שפוטר מעבודתו ככל שהשלים שנת עבודה אחת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
ואולם, אחד מהחריגים לכלל הוא במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות שבהן העובד אינו יכול עוד לעבוד במקום העבודה. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, קובע כי עובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו – זכאי לתשלום פיצויי פטורים.

מהי "הרעה מוחשית" ומה הן "נסיבות אחרות" שיכולות לזכות עובד להתפטר בדין מפוטר?

התשובה לשאלה מהי "הרעה מוחשית" ומה הן "נסיבות אחרות" נבחנת באופן אישי בנוגע לכל עובד, שכן הרעה מוחשית לעובד אחד אינה בהכרח הרעה מוחשית לעמיתו לעבודה.
החוק אינו קובע הגדרה או רשימה סגורה ואולם, ברבות השנים בתי הדין לעבודה קבעו קווים מנחים בדוגמאות לא מעטות. מקרה חד משמעי הוא התפטרותו של עובד עקב הכאתו על ידי המעסיק – מקרה זה הוכר כנסיבות שבהן אין לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו. ואולם יש גם מקרים נוספים שהוכרו ככאלה, ובין היתר:
פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום השכר הם הרעה מוחשית (מנגד, איחור חד פעמי אינו כזה).
הימנעות מתשלום זכויות סוציאליות מהווה נסיבות בהן אין לדרוש מעובד שימשיך לעבוד במקום העבודה.
הימנעות מתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות מהווה נסיבות בהן אין לדרוש מן העובד שימשיך לעבוד במקום העבודה.
שינוי דרמטי בסדרי העבודה. כך למשל, עובדת שנקלטה לעבודה למשמרת ערב וכך עבדה שנים – סירוב המעסיק להמשיך ולהעסיקה כך ייחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
פגיעה במעמד או בהיררכיה הניהולית במקום העבודה יכול להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
מפגע תברואתי שפגע בעובד ולא תוקן על ידי המעסיק יוכר כנסיבות שבהן אין לדרוש מן העובד להמשיך ולעבוד במקום העבודה.

התקנת מצלמות ללא ידיעת העובד תוך כדי מעקב אחריו ופגיעה בפרטיותו מהווה נסיבות שבהן אין לדרוש מעובד להמשיך ולעבוד במקום העבודה.
עובדים שמעסיקם מתחלף זכאים להתפטר בדין מפוטר שכן יש לראות בהחלפת המעסיק בגדר "הרעה מוחשית" או "נסיבות אחרות", וזאת גם כאשר מדובר במתכונת עבודה של תחלופה תדירה יחסית של הגורם המעסיק (כגון ספקי שירות שמתחלפים ועובדים שממשיכים להיות באותו מקום עבודה / ספק שירות ואולם נאלצים לעבור חילופי ידיים מבחינת הגורם המעסיק אותם).
מקרה של צמצום משמעותי בהיקף העבודה (כגון צמצום בימי עבודה; צמצום במשמרות; וכדומה) הפוגע בצורה משמעותית בהשתכרות ונובע מנסיבות שהן בשליטת המעסיק.
בנוסף, במקרה המיוחד של עיתונאים הרי נפסק זה מכבר כי כאשר המעסיק, המו"ל או הבעלים, של כלי תקשורת, משנה את הקו של העיתון הרי אין הוא יכול לחייב את העיתונאי, עובדו, לכתוב בניגוד לצו מצפונו או בניגוד לדעתו של האחרון. לא ניתן לחייב עיתונאי להמשיך לכתוב בהתאם לקו חדש של כלי תקשורת ש"הפך את עורו" ובמקרה הזה עומדת לעיתונאי הזכות להתפטר בדין מפוטר.

מתי אין מדובר בהרעה מוחשית או בנסיבות מיוחדות?
התפטרות עובד מחמת חשש לפיטורים, אינה נסיבה המקימה עילה לפיצויי פיטורים. שלילת רכב צמוד והסדרת הסעה חלופית מהווה הרעת תנאים ואולם לא הרעה מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים. סירוב להעלות עובד בדרגה אינה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

איזו התראה נדרשת?
על עובד המבקש להתפטר בדין מפוטר ליתן התראה על כך למעסיק, ולהביא לידיעת המעסיק את כוונתו להתפטר בדין מפוטר אם וככל שלא תתוקן ההרעה המוחשית או הנסיבות האחרות. במקרה בו המעסיק לא תיקן את הטעון תיקון, הרי בהינתן הוכחת "הרעה מוחשית" או "נסיבות אחרות" ובהינתן הוכחת קשר סיבתי בין אלה לבין ההתפטרות – יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים בדין מפוטר.

ומה אם המעסיק מסרב לשלם פיצויי פיטורים?
במקרה של מחלוקת, פתוחה הדרך של העובד לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה וצריך לזכור כי חלה תקופת התיישנות של שבע שנים.

[עו"ד אמיר בשה וד"ר עו"ד מורן סבוראי הם שותפים במשרד בשה זבידה סבוראי והיועמ"שים של ארגון העיתונאים בישראל]