עבריתالعربيةEnglish

Warning: key_exists() expects parameter 2 to be array, boolean given in /home/itonaimorg/public_html/wp-content/themes/schwan/post_types/schwan_misc/schwan_cpt_frontend.php on line 202

עדכונים אחרונים

כל העדכונים

    הארגון בווידיאו

    שאלות ותשובות

    כל השאלות והתשובות
    • תחקיר “המקור” ששודר אתמול (ב’) בערוץ עשר, על ההתנהלות במערכת וואלה! חשף רגע שפל של העיתונות הישראלית ושל ההשתעבדות של חלקים ממנה לאינטרסים זרים באופן שפגע ביכולת לשרת את הציבור.

      כעיתונאים, מצופה מאיתנו לסרב בתוקף לכל ניסיון לא אתי לזהם את שיקול הדעת המקצועי, להטות את הסיקור או להטעות את הציבור. אין פה מקום לפשרות או הסתפקות בשיפורים קטנים, אלא יש צורך בהצבת חומה סינית ברורה ונחושה שתגן על העצמאות של המערכת העיתונאית ותאפשר לשרת את הציבור – ורק אותו – במקצועית ואמינות.

      התחקיר אמנם עסק באתר וואלה, אך ניתן למצוא תופעות דומות בעוצמות משתנות גם בכלי תקשורת אחרים, שנמצאים תחת לחץ יומיומי של הבעלים, המפרסמים או הפוליטיקאים. מדובר באיום חריף על הדמוקרטיה ועל החוסן החברתי בישראל.

      המאבק על חופש העיתונות במערכות אינו צריך להיות מוטל רק על כתפיהם של יחידים ולנוע בין האפשרות להתפטר או להתרפס. הוא צריך להיות מאבק קולקטיבי שבו העיתונאים משתמשים בכוחם הקיבוצי כדי לשמור על העצמאות העיתונאית שלהם – לדרוש לעגן את האתיקה בהסכם הקיבוצי, לפנות לבתי הדין לעבודה וגם לא לחשוש להכריז על סכסוכי עבודה ואם צריך – גם להשבית במקומות שבהם החופש העיתונאי נפגע.

      הסיפור של וואלה הוא לא רק על עיתונאים שנרמסו תחת האינטרסים הזרים, אלא גם על רצון לחולל שינוי. הם פנו לארגון העיתונאים והתאגדו, בין היתר בגלל הלחצים שפורטו בתחקיר. במשא ומתן המתיש להסכם קיבוצי הם הציבו את האתיקה והחופש העיתונאי כדרישה מרכזית, והתעקשו עליה גם כשזה נראה בלתי אפשרי – עד שלבסוף נחתם לפני חודשיים הסכם קיבוצי היסטורי שהכיל בתוכו פרק שלם על ענייני האתיקה.

      לשם כך הקמנו את ארגון העיתונאים, וניתן את מלוא הגב לכל עיתונאי או עיתונאים שיבחרו להיאבק למען השמירה על החופש העיתונאי. כך עשינו בעבר ואנו מתחייבים להמשיך לעשות זאת גם בעתיד.

    • עד לפני כמה שנים, קרן השתלמות הייתה, בענף העיתונות, הטבה שקיבלו כמעט רק מנהלים ועיתונאים נבחרים. מאז הקמתו, ארגון העיתונאים שם לעצמו כיעד לשנות את המצב, ובתוך כמה שנים – ולמרות משבר כלכלי חמור – חולל מהפכה וחתם על שורה של הסכמים קיבוציים שהרחיבו משמעותית את מספר הנהנים מקרנות השתלמות – ובהם בין היתר העיתונאים בחדשות עשר, גלובס, הארץ, וואלה, טיים אאוט ועוד. מאות עיתונאים, שעד אז לא קיבלו קרנות השתלמות, הצטרפו אל מעגל הנהנים.

      אז מהי בעצם קרן השתלמות?

      קרן השתלמות היא חיסכון לטווח בינוני, שהמעסיק והעובד מפרישים אליו מדי חודש. הכסף מצטבר בקרן בהדרגה, בעודו צובר ריבית, הצמדה ורווחים כתוצאה מאפיקי השקעה שונים. בתום 6 שנים, הופך סכום הכסף שנצבר לנזיל והעובד רשאי למשוך אותו בשלמותו או בחלקו ללא תשלום מס.

      מה הם שיעורי ההפקדה המקובלים בקרנות השתלמות?

      פקודת מס הכנסה מגדירה את הסכום הפטור ממס לצורך הפקדה לקרנות השתלמות ע”פ הפרמטרים הבאים:

      • מצד העובד:

               סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד.

               סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד.

      • מצד המעסיק:

               לא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת של העובד.

      כתוצאה מהוראות מס הכנסה, אחוזי ההפקדה המרביים לקרן השתלמות עומדים על:

      2.5% מהמשכורת הקובעת מצד העובד 7.5% מהמשכורת הקובעת מצד המעסיק.

      בהעדר צו הרחבה או הוראות הסכם קיבוצי המגדיר את הנושא, ניתן להפקיד לקרן השתלמות גם אחוזי הפקדה אחרים כל עוד נשמר היחס בין הפקדות העובד והמעסיק, לדוגמא 1.5% הפקדות עובד ו- 4.5% הפקדת מעסיק.

      כמה כסף נצבר לאורך תקופת החיסכון עבור עובד ממוצע?

      ניקח לדוגמה עובד המרוויח שכר ברוטו בגובה של 10,000 ש”ח. המעסיק מפריש בעבורו לקרן ההשתלמות את השיעור המקסימלי של 7.5% מהשכר והעובד מפריש בהתאמה 2.5ֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵֶֶֶֶַַַָָ% משכרו. מדי חודש, מופרש סכום של 1000 ש”ח לקרן ההשתלמות. עם תום 6 שנים, יצבור העובד 72 אלף ש”ח בקרן, כאשר ע”פ ריבית שנתית ממוצעת של 2%, יצטברו 4,515 ש”ח נוספים והסכום הכולל יעמוד על 76,515 ש”ח.

      לשם השוואה תוספת שנתית של 1000 ש”ח לשכרו הבסיסי של העובד, הייתה נכנסת לחישוב שכר הברוטו ממנו משלם העובד לביטוח לאומי מס הכנסה וכדומה, כך שהסכום הנותר היה קטן בהרבה.

      באילו מצבים משיכת הכספים פטורה מתשלום מס?

      קיימים שלושה מצבים בהם עובד רשאי למשוך את כספו, מבלי לשלם מס על הכספים שנצברו:

      1. 3 שנים מתחילת ההפקדות לקרן, וזאת בכל גיל ולכל מטרה, בתנאי שמדובר במשיכה לצורך מימון השתלמות או לימודים.
      2. 3 שנים מתחילת ההפקדות לקרן,  בתנאי שהעובד יצא לפנסיה.
      3. 6 שנים מתחילת ההפקדות לקרן, וזאת בכל גיל ולכל מטרה, בתנאי שהסכום שמפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ברוטו, ולא יותר מפי 3 מחלקו של העובד בהפרשות, וזאת עד לתקרת שכר חודשי של 15,712 ש”ח. סכומים שהופרשו מעבר למגבלות אלו יהיו חייבים במס.

       

      באילו מצבים משיכת הכספים אינה פטורה מתשלום מס?

      כאשר עובד בוחר למשוך מסיבה כלשהי את הכספים מקרן ההשתלמות במועד מוקדם שאינו עונה על הגדרות אחד משלושת המצבים המפורטים לעיל, הוא יחויב ע”י מס הכנסה לפי מדרגת המס שחלה עליו בעת משיכת הכספים. החיוב במס יחול רק על החלק של המעסיק, שכן חלקו של העובד כבר חויב במס הכנסה בעת תשלום השכר. הרווחים שנצברו בקרן (הן על החלק של העובד והן על החלק של המעסיק) יחויבו אף הם במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד בעת משיכתם. מכיוון שלקופת הגמל המנהלת את קרן ההשתלמות אין מידע מדויק על הכנסותיו של העובד, עשויה קופת הגמל לנכות מתוך הכספים שמשוחררים מס בשיעור המירבי (מדרגת מס של 47%). על מנת לצמצם את תשלום המס בנסיבות אלו, יכול העובד לנקוט את אחד מהצעדים הבאים:

      • לפנות מראש לפקיד השומה ולבקש ממנו אישור על גובה המס שעל הקרן לנכות, ולמסור את האישור לקופת הגמל לפני משיכת הכספים.
      • להגיש בתום שנת המס בקשה להחזר מס.

       

      הלוואה מקרן ההשתלמות:

      חוסכים בקרנות השתלמות יכולים לקבל מהגוף המנהל את הקרן הלוואות בריביות נמוכות ובתנאי החזרה נוחים יותר מאשר בבנקים, משום שהם לווים למעשה מול בטוחה של כספים שנצברים לזכותם בידי הקרן.

      בעקבות הסכמים קיבוציים שחתם לאחרונה ארגון העיתונאים בכלי תקשורת שונים, נהנים כעת עיתונאים מאוגדים רבים מחיסכון ארוך טווח ופטור ממס בדמות קרן השתלמות.

      עובד רשאי לבחור קרן השתלמות מתוך מבחר גדול של גופים, כאשר כל אחד מהם מציע דמי ניהול שנתיים בשיעור שונה ומציג נתוני תשואה שנתית שונים, בהתאם להצלחת מבנה תיק ההשקעות בו נוהלו הכספים.

      ההפרשות לקרן ההשתלמות מהן נהנים חברי ארגון העיתונאים, כתוצאה מחתימת הסכם קיבוצי במקום העבודה שלהם, לא ייפסקו או יצומצמו באופן שרירותי ע”י המעסיק, אלא יוסיפו להיות מועברים כל עוד קיים הסכם קיבוצי בתוקף בחברה.

      ניתן לקרוא עוד ההסכמים קיבוציים שנחתמו לאחרונה בטיים אאוט, וואלה, גלובס והארץ, בהן קיימת הטבה של קרנות השלמות לעובדים. 

    • תגובת ארגון העיתונאים להחלטת בית משפט השלום בטבריה על צו הרחקה נגד עיתונאי “כאן”, יפעת גליק וחן ביאר: “יש לדחות מכל וכל את הניסיון הפסול להרתיע עיתונאי מלבצע את מלאכתו העיתונאית באמצעות טענה להטרדה מאיימת. אין זה ראוי שבית המשפט יעסוק בנושא מהותי ועקרוני הנוגע למעמד העיתונאי בישראל וחופש העיתונות במעמד צד אחד ובאופן נמהר.

      ארגון העיתונאים הגיש היום לבית המשפט בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית משפט, וזאת מאחר שמדובר בסוגיה עקרונית של הגנה על יכולתם של עיתונאים לסקר אנשי ציבור ללא הפרעה. זאת לא רק פגיעה בזכותם של העיתונאים לבצע את עבודתם, אלא פגיעה בציבור, שבשמו העיתונאים פועלים ומסקרים את נבחרי הציבור, ואנו מצפים שבית המשפט יבטל את הצו לאלתר. מצופה מנבחרי ציבור, ובהם גם ראש עיריית טבריה הנבחר, להבין את תפקיד העיתונות במדינה דמוקרטית ולכבד את עבודתם של העיתונאים, גם כשהם מעבירים עליו ביקורת”.

      בבקשת ההצטרפות להליך כתבו עורכי הדין של ארגון העיתונאים ד”ר מורן סבוראי ואמיר בשה בין היתר כי “מדובר בהחלטה פוגענית ביותר, הפוגעת בערכי יסוד של השיטה ובהם זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות. עוד פוגעת ההחלטה – כאמור – בחופש התנועה של העיתונאים, וזאת לימים רבים ביותר תוך ששמיעת הבקשה במעמד הצדדים נקבעה רק בעוד שבוע ימים ממועד מתן ההחלטה. הקביעות החמורות והפוגעניות, ולרבות זו הקובעת כי העיתונאים יוזמנו לדיון באמצעות המשטרה (!) אינן סבירות, ואינן עומדות בכללים בסיסיים של מידתיות, ובנוסח ובאופן בו ניתנו גם עלולות לפגוע בשמם הטוב ובמוניטין המקצועי של העיתונאים, כמו גם ליצור אפקט מצנן פוגעני בחופש העיתונות בכללותו”.

       

      לקריאת הבקשה שהוגשה לבית המשפט: לחצו כאן

    • ההסכם מעגן את תנאי העבודה בעיתון ומעניק לעיתונאיות ולעיתונאים הטבות משמעותיות בהן: הפרשה לקרנות השתלמות לעשרות עובדות ועובדים, מנגנון העלאת שכר במדרגות ותק קבועות, מנגנון בונוס על רווחי החברה, תוספת של יום חופש ועוד. באופן תקדימי ההסכם כולו נוסח בלשון נקבה ומתייחס לשני המינים, בשונה מן המקובל. ההסכם יהיה תקף לשלוש שנים.

      עיקרי ההסכם:

      קרנות השתלמות – לעיתונאיות ולעיתונאים שלהן ותק של חמש שנים ומעלה, תפריש החברה 2.5% מן השכר לקרן השתלמות. לבעלות ובעלי וותק של למעלה מאחת עשרה שנים, שיעור ההפרשות לקרן ההשתלמות יעמוד על 5%. המשמעות היא כי עם החתימה על ההסכם, יצורפו עשרות עיתונאיות ועיתונאים לקרן השתלמות.

      שכר – ההסכם קובע שכר מינימלי לכל תפקיד בחברה באופן שימנע ירידת שכר. החל מוותק של שנתיים, תינתן העלאת שכר והעלאה נוספת תינתן החל מוותק של חמש שנים. עוד נקבע כי השכר המינימלי לא יפחת משכר המינימום במשק פלוס חמישה אחוז.

      בונוס – ככל שהחברה תציג רווחים, יקבלו עובדות שלהן ותק של שנתיים ומעלה בונוס של 2% מהרווחים.

      ימי חופש – כל עובדת תקבל יום חופשה נוסף מעבר למה שמחייב החוק. כתבים יקבלו כפיצוי על עבודה בשבתות שני ימי חופשה נוספים מעבר למה שמחייב החוק. מעבר לכך יהיו גם ימי חופשה לרגל אירועים משפחתיים כגון: נישואים ולידה.

      ביטחון תעסוקתי ותקופת שיפור – כל עובדת שלה ותק של שנתיים ומעלה וההנהלה שוקלת את סיום העסקתה בגלל סיבות של אי התאמה תזכה לתקופת השתפרות שבמסגרתה תינתן לה הזדמנות לשפר את ביצועיה. רק בסופה – אם היא לא השתפרה – ניתן יהיה לזמן אותה לשימוע. לבעלי ובעלות ותק של שנתיים עד ארבע שנים, תינתן תקופת השתפרות של חודש. לבעלי ובעלות ותק של ארבע שנים עד עשר שנים – תינתן תקופת השתפרות של חודשיים. מעשר שנים ומעלה – תקופת השתפרות של שלושה חודשים.

      הגנה מפני תביעות – כפי שנהגה עד כה, במקרים של תביעות נגד עיתונאיות בגין פרסומים בעיתון, הנהלת העיתון תישא בעלויות ההגנה , גם לגבי מי שכבר לא מועסקת בעיתון.

      אתיקה – הצדדים הסכימו להמשיך לפעול לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

      מו”ל הארץ עמוס שוקן:
      “עקרונית אני מתנגד ליחסי עבודה קיבוציים, וגם לא בטוח שזה נותן ערך לעובדות ולעובדים בהארץ, לעומת מצב ללא הסכם קיבוצי, אבל החקיקה כפי שהתפתחה בשנים האחרונות דוחפת לכיוון הזה ולכן שיתפנו פעולה עם רצון העיתונאיות והעיתונאים שיהיה הסכם כזה במערכת. אני כן חושב שתקופת הדיונים על ההסכם שנמשכה מספר שנים יצרה דיאלוג חיובי בין הנהלת העיתון ונציגי העיתונאיות והעיתונאים יותר ממה שהיה לפני התחלת המו”מ. כתוצאה מכך, בין השאר, החליט הדירקטוריון של החברה להזמין את נציגי העיתונאיות והעיתונאים להשתתף בישיבות הדירקטוריון, כהיבט נוסף של שיתוף הפעולה בכלל.”

      יו”ר ועד העיתונאים, יעל קציר:
      “לאחר כ-6 שנים של משא ומתן, ו-30 שנה ללא הסכם קיבוצי בהארץ, אני גאה ונרגשת ממעמד החתימה על הסכם קיבוצי היסטורי שיתרום להגנה ולביטחון התעסוקתי של העובדות והעובדים במערכת. ברצוני להודות לשותפיי לדרך לאורך השנים: חברי הוועד, העובדות והעובדים, ארגון העיתונאים, משרד לגאיה תקשורת ומשרד עו״ד בשה-זבידה-סבוראי”

    • ארגון העיתונאים הכריז הבוקר (ד’) על סכסוך עבודה בחברת החדשות של ערוץ עשר, לאור המשבר בתהליך אישור המיזוג המתוכנן בין חברת “רשת” וערוץ עשר. גורמים רבים מעריכים כי ללא מיזוג שתי החברות, צפוי הערוץ להיסגר ואיתו חברת החדשות. העובדים פתחו היום בהליך של סכסוך עבודה על מנת להיערך לתרחיש בו תוך זמן קצר יהיה עליהם להיאבק על שמירת זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי. ועד העובדים צפוי לערוך אסיפת עובדים במשרדי החברה ולעדכן את כלל העובדים בהתפתחויות האחרונות.

      בתחילת השבוע הוציא ועד העובדים מכתב לעובדי חדשות עשר בו קרא להתגייס למאבק להצלת הערוץ: “בעקבות המכתב מהרשות השנייה בשישי האחרון, אנחנו מצויים בסכנה ממשית להמשך עבודתו של הערוץ. לאחר שיחה שקיימנו עם יו”ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ’, אנו מתרשמים שהיא מתנגדת למיזוג ועושה כעת מאמצים כבירים על-מנת שכלל לא להביא את הדיון אל חברי המועצה. יו”ר הרשות נתלית בסעיפים משפטיים כאלה ואחרים, שבשורה התחתונה יובילו למשיכת זמן יקר, יבטלו את המיזוג ובסוף יציבו את הערוץ ואת העובדים מול שוקת שבורה”, כתב ועד עובדי חדשות 10.

      ביום חמישי האחרון, צפויה הייתה להתקיים ישיבה של מועצת הרשות השניה, לדון בהסכם המיזוג, אך זו בוטלה ובמקומה נשלח מכתב לנציגי “רשת” וערוץ עשר בו נטען כי בקשותיהם במסגרת הליך המיזוג אינן עולות בקנה אחד עם דרישות החוק.

    גלריות

    צרו איתנו קשר

    ארגון העיתונאים בישראל
    אנחנו נמצאים ממש כאן