המשק חוזר אט אט לשגרה ממשבר הקורונה ואולם, הקורונה עדיין עושה קולות שהיא כאן וחלק מהעובדים נותרו בחל”ת. מה הן זכויות העובדים הללו? האם מעסיק יכול להודיע לעובד שהוא נמצא בחל”ת ללא הגבלת זמן? על כך ועוד להלן.

החופשה ללא תשלום (חל”ת) התקשרה בעבר בעיקר לגבי עובדים שביקשו להפסיק באופן זמני את העבודה לצורך השלמת לימודים, “רילוקשיין” ואפילו עבודה לתקופה קצובה במקום אחר וגם למקרים פחות משמחים כמו הצורך לסעוד קרוב משפחה או כאשר מכסת ימי מחלה או החופשה של העובד הסתיימה. במהלך משבר הקורונה נושא החל”ת הפך לנחלת הכלל ומאות אלפי עובדים מצאו עצמם “מחולתים”.

האם מעסיק רשאי להשאיר עובד בחל”ת בלתי מוגבל?

לא. חל”ת בלתי מוגבל נחשב לפיטורים לכל דבר ועניין. מעסיק חייב לתחום לעובד לוח זמנים בנוגע למשך חל”ת כך שהעובד ידע לכלכל את צעדיו. נזכיר כי החל”ת מזכה את העובד בדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ואולם, גם רשת הביטחון של דמי אבטלה תחומה בזמן כך שיכול ועובד “מחולת” יוותר ללא מקורות הכנסה עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

מה קורה עם תום הזכאות של העובד לדמי אבטלה?

עובדים רבים נתנו את הסכמתם ליציאה לחל”ת תוך הסתמכות על דמי האבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, הגם שלרוב הם נמוכים מגובה השכר של העובד. בנוסף, היציאה לחל”ת גם עלולה לפגוע בזכויות נוספות של עובדים, ובהן הזכות להיות מועסק; הזכאות לדמי אבטלה (ש”נאכלת” בתקופת החל”ת); זכויות סוציאליות תלויות בוותק, ובראשון הזכות להיות בפנסיה; הטבות כלכליות נוספות, כגון החזקת רכב, טלפון נייד וכדומה (הגם שבתקופה הנוכחית מעסיקים הותירו את ההטבות הכלכליות הנ”ל בידי העובדים בחל”ת). במקרה בו העובד אינו זכאי עוד לדמי אבטלה אזי על המעסיק לפנות לעובד על מנת לקבלת את הסכמת העובד להארכת החל”ת. במקרה בו העובד מסרב להמשיך להיות “מחולת” אזי על המעסיק להשיבו לעבודה או להביא לסיום עבודתו מנימוקים מוצדקים בכפוף לשימוע.

מה קורה עם עובד שהמעסיק “שוכח” אותו בחל”ת?

 אסור למעסיקים “לשכוח” עובדים בחל”ת. עובד שעם תום החל”ת אמור היה לחזור לעבודה והעובד הראה נכונות לחזור לעבודה אזי המעסיק מחוייב לקלוט אותו לעבודה – ואם אין באפשרות המעסיק לקלוט את העובד אזי הוא מחוייב לפתוח בהליך לפיטורי העובד מנימוקים מוצדקים, בכפוף לשימוע.

מה קורה במקרה בו המעסיק מבקש להביא לפיטוריו של עובד הנמצא בחל”ת?

 מעסיק של עובד בחל”ת המבקש לסיים את עבודתו של העובד מחוייב לערוך לעובד שימוע כדין וכמובן תוך הצגת נימוקים מאחורי הכוונה להביא לסיום עבודתו של העובד. במקרה בו העובד מפוטר אזי המעסיק מחוייב להשלים לעובד את מלוא זכויותיו לרבות, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

 האם עובד בחל”ת יכול להתפטר?

כן ואולם, עם סייגים. עובד שנמצא בחל”ת בהכרח נפגע שכן דמי האבטלה נמוכים לרוב משכר העבודה הרגיל של העובד, וכאמור ישנה פגיעה נוספת. במקרה כזה על העובד לבקש לחזור לעבודה וולהבהיר למעסיק כי הוא רואה באי חזרתו לעבודה כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. במידה ובקשת העובד נענית בשלילה, אזי הוא יכול להתפטר בדין מפוטר, כלומר להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

חשוב – במקרה בו העובד מתפטר בדין מפוטר – הוא מחוייב ליתן למעסיק הודעה מוקדמת ולהיות בעבודה בפועל, וזאת אלא אם המעסיק מוותר על שירותיו. היה והעובד יסרב ליתן הודעה מוקדמת בפועל אזי הוא עלול לאבד את הזכות לדמי הודעה מודמת.

חשוב – עובד שמתפטר בדין מפוטר יהיה זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי (בשונה ממקרה בו עובד מתפטר כך סתם – ואז יש תקופת צינון בת שלושה חודשים בטרם הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה).

 האם החל”ת משפיע על זכויות הנובעות מוותק בעבודה?

כן. במהלך החל”ת יחסי עובד ומעביד ממשיכים לחול על הצדדים ואולם לא כל הזכויות נצברות ולמעשה תנאי עבודתו של העובד “מוקפאים” עד לשובו  מהחל”ת:

 פיצויי פיטורים – תקופת חל”ת שהינה למעלה מ-14 יום לא תיחשב לעניין קביעת סכום הפיצויים ועובד שהעסקתו הסתיימה בזמן חל”ת, שכרו יחושב על פי השכר שקיבל טרם יציאתו לחל”ת.

 הבראה, חופשה ומחלה – עובד בזמן חל”ת אינו צובר ימי הבראה, חופשה ומחלה בזמן חל”ת (אלא אם סוכם אחרת).

האם המעסיק מחוייב להמשיך ולהפריש לעובד ניכויים לקרן הפנסיה במהלך החל”ת?

 העובד אינו זכאי לשכר בזמן חל”ת וגם לא לתשלום לביטוח פנסיוני בתקופה זו ומכאן שאין חובה לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני בזמן חל”ת (אלא אם סוכם אחרת).

האם המעסיק מחוייב להפריש לעובד ניכויים עבור המוסד לביטוח לאומי?

 בחודשיים הראשונים לחל”ת חלה חובה על המעסיק להמשיך לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד (תקנה 6(א) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)).

האם התפקיד של העובד יישמר לו לאחר שובו מהחל”ת?

הנחת המוצא בחל”ת כי כל תנאי עבודתו של העובד מוקפאים לרבות, תפקידו במקום העבודה. בשים לב לכך, יחסי עובד ומעביד נמשכים גם בתקופת החל”ת ועם שובו/ה לעבודה, הכל שב לקדמותו. במקרה בו העובד לא חוזר לתפקידו אלא לתפקיד “משונמך” או בתנאי עבודה נמוכים מאלה שהיו לו – העובד רשאי לעמוד על זכותו ויכול והעובד יהיה זכאי להתפטר בדין מפוטר, כלומר להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

האם ניתן לשנות את רוע הגזירה? או לפחות להמתיק את הגלולה המרה?

כלל התנאים לעניין דרך יציאה לחל”ת, כמות העובדים היוצאים לחל”ת (אם בכלל), זכויות שנשמרות, יכולים להיות משופרים במסגרת משא ומתן בין העובד למעסיק, או – מוטב – באמצעות משא ומתן בין נציגות העובדים למעסיק. מאחר שנציגות העובדים היא בעלת יכולת גדולה יותר לשאת ולתת עם המעסיק, לרוב הישגיה משמעותיים יותר.

הכותבים הם ד”ר עו”ד מורן סבוראי ועו”ד אמיר בשה, היועצים המשפטיים של ארגון העיתונאים בישראל ושותפים במשרד בשה זבידה סבוראי המתמחה בדיני עבודה.