פסק דין תקדימי בתביעה על מעצר העיתונאי יאסר עוקבי ב-2022
הארגון זכה היום (א') בתביעה האזרחית על מעצר השווא של יאסר עוקבי. המדינה תפצה את עוקבי בשל עיכוב/מעצר שווא שלא לצורך בעת סיקור נטיעות בנגב. בית-משפט השלום בבאר-שבע מתח ביקורת חריפה על המשטרה ועל גרסתה ע"פ עדויות השוטרים בהליך, וקבע כי עוקבי עוכב ואף נעצר ללא עילה וכי נעשה עליו חיפוש בניגוד לחוק, בשל "החלטה רשלנית של הקצין בשטח", שמטרתה הייתה להעניש או להרתיע את עוקבי.
יאסר עוקבי העובד עבור רדיו נאס ואתר כל אל-ערב, ליווה את מבצע נטיעת העצים בנגב בו התפתחו עימותים בין תושבי המקום למשטרה ודיווח על כך בשידור חי לעוקביו בפייסבוק כאשר נדחף על ידי השוטר נצ"מ יורי מזובובסקי.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד של הארגון אמיר בשה וחן וייסברג, נדרשה המשטרה לפצות את עוקבי ב-70 אלף שקלים בטענה, בין היתר, כי המשטרה התרשלה וגרמה לעוקבי עוגמת נפש לאחר שהוא נלקח בכוח לניידת ובתחנת המשטרה עבר שני חיפושים גופניים לפני שוחרר ללא כל חקירה. בפסק הדין נקבע כי עוקבי יפוצה ב-20 אלף ש"ח ובנוסף יקבל הארגון החזר על הוצאות משפט.
נשיא בית-משפט השלום בבאר-שבע השופט עמית יריב, דחה את טענות המשטרה וקיבל את התביעה ופסק: "יש להצר על כך שגרסתו של קצין המשטרה אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד האובייקטיבי ממצלמות הגוף שלו עצמו – ויש להצר עוד יותר על כך שהנתבעת עמדה על טענותיה, אף שהראיות שהגישה היא עצמה אינן תומכות בטענותיה", כפי שנכתב בפסק-הדין.
"טענת הנתבעת כאילו עילת העיכוב הייתה איומים לא זו בלבד שהיא תמוהה, אלא שהיא אף מעוררת חשש, כי הנתבעת – והקצינים מטעמה – אינם יודעים להבחין בין התראה על שימוש חוקי בזכות ובין איומים שהם עבירה פלילית", הוזאת בעקבות טענת קצין המשטרה שעוקבי איים עליו במילים: "הוא אמר שהוא ילך ללשכת העיתונות".
השופט יריב דחה את טענת המשטרה כאילו עוקבי סירב להזדהות מספר רב של פעמים. הוא כתב בפסק הדין כי "תכליתו של הפיצוי שנפסק היא לשוב ולהבהיר, כי במדינה דמוקרטית עיכוב או מעצר אינם, ואסור שיהיו, אמצעי ענישה או הרתעה: עיכוב או מעצר הם אמצעים קשים, שיש לעשות בהם שימוש רק כאשר אין דרך אחרת, פוגענית פחות, להשיג את אותן תכליות".
עוד צויין בפסק הדין כי "חומרה יתרה יש לראות, לטעמי, בכך שהעיכוב נעשה לאחר שקצין המשטרה ידע כי המעוכב הוא עיתונאי, שאז ניתן להוסיף לממד ה'ענישה' שבעצם העיכוב גם את הפגיעה המובהקת ביכולתו של התובע למלא את תפקידו העיתונאי, וניסיון למנוע תיעוד וסיקור של האירוע,
כמו כן ציין השופט יריב כי "אין מדובר בהתרשלות נקודתית, שניתן להסבירה בלחץ בעת אירוע מבצעי, שכן התנהלותה הפסולה של הנתבעת המשיכה גם לאחר שהובא התובע לתחנת המשטרה, תוך הפרה ברורה של נהלי הנתבעת עצמה".
עוד בכתבה אתר העין השביעית
ראיון עם רינו צרור
