בכתבה שהתפרסמה היום (ש’) בניו יורק טיימס, התראיינה אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ענת סרגוסטי, בנוגע למתקפה על עיתונאים ופרשנים המציגים עמדות המובילות לאלימות כלפיהם מצד הציבור.

עיקרי הכתבה:

בעיצומו של הסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס שהחל ב-7 לאוקטובר, עיתונאים ישראלים מתמודדים עם אתגרים רבים, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. המלחמה. העצימה את הקיטוב של הנוף התקשורתי הישראלי והגבירה הפצת מידע מוטעה. באווירה זו עיתונאים מתקשים להציג פרשנות או דעה מחוץ לקונצנזוס הציבורי בנוגע למלחמה.

כמה עיתונאים הפכו בעת זו למטרה ואיומים על ידי ישראלים אחרים על כך שהם הטילו ספק בפעולות ממשלת ישראל בתגובה לפיגועי חמאס. האיומים הללו אף הסלימו עד איום ממשי, כפי שניתן היה לראות במקרה בו ביתו של פרשן ישראלי שמאלני הוקף בקבוצת אנשים שכינו אותו “בוגד” וירו לכיוונו זיקוקי דינור. בתקרית אחרת התעמת פעיל ימין עם צוות טלוויזיה שצילם חיילים ישראלים.

ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, אמרה כי הבעת דעות מנוגדות הפכה למאתגרת יותר ויותר והתגובה הציבורית לדעות אלו יוצרות “אפקט מצנן” על עיתונאים, החוששים להתבטא בחופשיות. נתן זאקס, מנהל המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס, ציין כי קיימים מעט קולות המתנגדים למבצע הישראלי, ואלו שכן סובלים מאיומים משמעותיים. תהילה שוורץ אלטשולר, עמית בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה כי צריכה של חדשות המותאמות לדעות הקיימות של כל קבוצת אנשים, דרך הרשתות החברתיות, הקשיחה עוד יותר את עמדות הציבור. ארגון “אלימות” שד”ר שוורץ אלטשולר סייעה בהקמתו, עוקב אחר התקפות על עיתונאים ומפגינים בישראל, עם למעלה מ-1,000 תקריות שדווחו מאז מרץ השנה.

למרות האתגרים, עיתונאיות כמו טל שלו (וואלה!) נשארות מחויבות לחובתם לשאול שאלות קשות ולהדגיש מחדלים ממשלתיים במהלך המלחמה בעזה. שלו הדגישה את החשיבות שיש בעת זו במילוי התפקיד העיתונאי, גם לנוכח הלחץ מצד אלה הטוענים כי עדיף להציג אחדות בזמן מלחמה.

עיתונאים ישראלים נאלצים לפסוע בימים אלו בזהירות כשהם מבקשים לדווח בצורה אמיתית וביקורתית, בעוד ישראל מפולגת על ידי מלחמה ופוליטיקה, אך במקביל, אחרים מפגינים חוסן ומחויבות למקצוע שלהם למרות המכשולים העומדים בפניהם.