התנהלות המשטרה בחקירתה את עיתונאי “הארץ” וחבר מזכירות ארגון העיתונאים ניר גונטז’ היא חציית גבולות נוספת ביחסה לעיתונאים ולעיתונות בישראל. אין לארגון כל טענה על הניסיון לחקור האם מטרידן הוא זה שהתקשר לחברת הכנסת יעל גרמן, אך החקירה היתה צריכה להגיע לסיומה ברגע שנודע כי מדובר בעיתונאי שבסך הכל מבצע את עבודתו.

לא יעלה על הדעת שהמשטרה תדרוש מעיתונאי לא להתקשר לגורם שהוא מסקר, ואם אכן בוצעה חדירה לתוך פירוט שיחות הטלפון של גונטז’, כפי שנטען בחקירה, הרי שמדובר בפגיעה חמורה בחיסיון העיתונאי, שהינו כלי חשוב וחיוני ליצירת אמון בין הציבור לבין העיתונות.